במהלך שנות התשעים שימשו שני מטוסים מסוג SR-71 Blackbird על ידי נאס"א כערכי מבחן למחקר אוירונאוטי במהירות גבוהה ובגובה רב. המטוס כלל SR-71A ו- SR-71B (גרסת האימונים) שהושאלו לנאס"א על ידי חיל האוויר האמריקני.
SR-71, הדגם הכי מתקדם במשפחת הציפור השחורה שכלל את ה- A-12 ו- YF-12, תוכנן על ידי צוות של אנשי לוקהיד בהובלת קלרנס "קלי" ג'ונסון, סגן נשיא פרויקטים של חברת הפיתוח המתקדמת של לוקהיד בזמנו, הידוע בכינויו "Skunk Works" וכיום חלק ממשרד Lockheed Martin Corp.
מקור עיצוב ה-Blackbird בסוף שנות החמישים עם מטוס הסיור A-12 שטס לראשונה באפריל 1962 ונשאר מסווג עד 1976. הנשיא לינדון ג'ונסון הודיע בפומבי על קיומו של וריאנט המיירט YF-12A ב- 29 בפברואר 1964, יותר מחצי שנה לאחר טיסת הבכורה שלה. ה- SR-71 השלים את טיסתו הראשונה ב 22- בדצמבר 1964. יותר מעשור לאחר פרישתם, Blackbirds נותרים כמטוסי הייצור המהירים והטסים ביותר שנבנו אי פעם.
מטוסי הציפור השחורה עוצבו לשייט במאך '3.2, קצת יותר מפי שלוש ממהירות הקול או יותר מ -2,200 מיילים לשעה ובגובה של עד 85,000 רגל. סביבת ההפעלה הקיצונית בה טסו הפכו את המטוס לפלטפורמות מצוינות לביצוע מחקרים וניסויים במגוון תחומים: אווירודינמיקה, הנעה, מבנים, חומרי הגנה תרמית, מכשור מהיר וטמפרטורה גבוהה, לימודים אטמוספריים, ועוד.
פעילויות SR-71 היו חלק מתוכנית המחקר האווירונאוטיקה המהירה הכוללת של נאס"א והיו מעורבות במרכזי מחקר אחרים של נאס"א, סוכנויות ממשלתיות אחרות, אוניברסיטאות וחברות מסחריות. נתונים מפרויקט המחקר SR-71 יסייעו למתכננים של מערכות מטוסים קוליות / היפרסוניות עתידיות ומערכות הנעה.
סקירת וידאו אודות הטכנולוגיה וההנדסה של הציפור השחורה, יצירה הנדסית מופלאה ששינתה את עולם התעופה והריגול:
