הסיפור על מונטוורדי ( Monteverdi) מתחיל בבינינגהם, שוויץ, כשאביו של פיטר מונטוורדי, רוסולינו, הקים וניהל מוסך מכוניות מצליח ואיכותי. בשנת 1951, האב הקים עסק משגשג למכירת ושיווק מכוניות. בשנת 1956 נפטר האב והוריש לבנו פיטר, בן ה-22 את עסקו המשגשג. תוך זמן קצר, הצעיד פיטר קדימה בכמה שלבים את העסק והתמקד בעיקר בשיווק מכוניות ספורט ומכוניות GT מהירות וכמו כן קיבל מפרארי את אחריות השיווק והמכירה של מכוניותיה בכל צפון מזרח שוויץ.
כמו רבים מהמובילים בתחום באותה תקופה, החל פיטר להתחרות במרוצי מכוניות בשנת 1957, בתחילה עם מכוניות פרארי שונות. בשנת 1959 הקים פיטר קבוצת פורמולה MBM משלו ובמקביל, עד שנת 1960, החל לשווק בלעדית בשוויץ גם את מכוניות רולס-רוייס, BMW ולאנצ'יה.
פיטר מונטוורדי, כמו משווקים רבים של חברת פרארי, הסתכסך עם פרארי ואיבד את זיכיון ההפצה למכוניותיהם. בדיוק כמו פרוציו למבורגיני, החליט פיטר לנקום בפרארי נקמה מתוקה ולייסד עסק מתחרה אשר ייצר מכוניות שוות לפרארי, אם לא עולות עליהן באיכותן וביצועיהן.
שלא כמו ללמבורגיני, פיטר לא היו בשוויץ מהנדסים ומעצבים מבריקים כמו שהיו בנמצא באיטליה ולכן פנה למקורות מחוץ לשוויץ אשר יוכלו לסייע בפיתוח מנועים וייצור גוף המכונית. גוף המכונית יוצר ויובא מצפון איטליה, בעוד המנוע ותיבת ההילוכים יובאו בשלב הראשוני מחברת קרייזלר. עיצוב המכונית הופקד בידי פרואה ( Frua ) אשר עיצב בין היתר בעבור חברות שונות את ה AC 428 ואת המזארטי מיסטראל קופה המפורסמת.
Monteverdi 375S Fastback
שנת 1967 הייתה השנה בה הוצגה לראשונה מכונית מתוצרת מונטוורדי בתערוכת הרכב בפרנקפורט, ה- Monteverdi 375S Fastback (הספרה 375 התייחסה להספק מנוע ה- V8 מגנום בנפח 7,210 סמ"ק מתוצרת קרייזלר, 375 כוחות-סוס) ובשנת 1968 החל שיווקה בפועל.
Monteverdi 375S
בשנת 1969 בוצע שינוי מהותי בצורתה של ה-375S. עיצובה של המכונית היה מרהיב וביצועיה היו בהתאם, אך היא סבלה מאיכות הרכבה טובה ומטה. בשלב זה, האמין מונטוורדי כי ביצועיה של המכונית הם המרכיב החשוב ביותר, מעבר לכל, תפיסה דומה לתפיסתו של אנזו פרארי באותה תקופה
Monteverdi berlinetta
מכירות ה- 375S היו חלשות יחסית ובכדי לעורר מחדש את העניין במכונית ביקש מונטוורדי מפיסורה (Fissore), הסדנא האיטקית אשר הייתה אחראית על ייצור ה- 375S לעצב מחדש את המכונית ולעדכן את מראיה. התוצאה הייתה הברלינטה, אשר יוצרה עד שנת 1977.
Monteverdi 450SS Hai
במקביל לייצורה ושיווקה של ה- 375S, שקד מונטוורדי על תכנונה של מכונית על פוטנציאלית, בעלת מנוע מרכזי, ה- 450SS. מכונית זו, בשילוב מנוע המי (Hemi) בנפח 7.2 ליטר מתוצרת קרייזלר, בעל הספק של 390 כוחות סוס נטו, בשילות עם תיבת הילוכים מדגם ZF הפכה בין רגע להיות מתחרה פוטנציאלית הן במראה והן בביצועים במכונית כגון הלמבורגיני מיורה או המזארטי בורה.
ל-450SS אשר נקראה – היי (Hai) מלשון כריש בגרמנית, היו מעבר לביצועים וראה גם פינוקים אחרים כגון מזגן ואבזור אשר לא היה בנמצא אצל המתחרות. גרסאות הביניים יצאו בשנת 1969 ובשנת 1970 הוצגה ה-היי לראשונה בתערוכת ג'נבה. בתערוכה הכריז מונטוורדי כי בכוונתו לבנות לא יותר ממכונית אחת לחודש. השלדה ורוב המכלולים המכאניים היו זהים לאלו בדגם ה-375S בעל ההנעה הקדמית. מונטוורדי פרסם כי הספק המנוע הינו 450 כ"ס, נתון נכון במדידת SAE אך באותם שנים החלה מדידת נטו (DIN ) אשר הצביעה על הספק של 390 כ"ס בפועל.
Monteverdi 375/4
עם השנים מונטוורדי הוציא לשוק מכונית ארבע דלתות, ה- מונטוורדי 375/4, אשר אמורה הייתה להתחרות ברמות האבזור והפאר במכונית כגון הרולס-רוייס, זאת בשילוב המנוע האימתני ועתיר כוחות הסוס אשר שולבו במכונית זו אשר העניק ביצועים מרהיבים למראה השגרתי יחסית. המכונית נמכרה בהצלחה יחסית.
Monteverdi Sierra
משברי הדלק בשנות השבעים הביאו שינו את פניי תעשיית הרכב בעולם כולו ומונטוורדי ראה כי המכירות של דגמי המכוניות השונות מתוצרתו יורדות לאיטן. זאת, והעדר דגמים חדשים מתוצרתו כבר מזה מספר שנים הביאו אותו לתכנן ולייצר מכונית אשר תענה על דרישות השוק נכון לאותה תקופה – ה מונטוורדי סיירה (Sierra). לסיירה שולב מנוע V8 "קטן" יחסית בנפח 5,210 סמ"ק בעל הספק של 168 כ"ס.
הסיירה הזכירה בעיצובה את סדרה 7 של BMW באותה תקופה וכן את הפג'ו 604. ביצועיה החלשים יחסית והמראה חסר המעוף לא הועילו למכירות דגם זה ותוך שנים מספר הלכו ודעכו מכירותיה של חברת מונטוורדי.
Monteverdi 650F1
בתחילת שנות התשעים חזר שוב לכותרות השם מונטוורדי כאשר החברה אשר נשכחה כמעט קנתה את קבוצת הפורמולה 1 Onyx השוויצרית אשר פשטה רגל ואף הוציאה לשוק מכונית תצוגה של מכונית על – ה 650F1. תוך מספר חודשים קבוצת Onyx חזרה להתחרות, תחת השם מונטוורדי אך במהרה יחסית, דעכה ושוב נעלמה מהעולם, עד הפעם הבאה, אולי….
