מעטות הן המכוניות אשר סמוך להשקתן ושיווקן, זוכות הן להיקרא מכוניות קלאסיות, אך לאו דווקא קלאסיות במובן הנוסטאלגי של המילה. הלמבורגיני דיאבלו הינה קלאסיקה מודרנית אשר תוכננה להיות מכונית הכביש המהירה ביותר בעולם, ולימים, להחליף את קודמתה, הלמבורגיני קונטאש אשר יוצרה במשך 14 שנים ברציפות וזכתה להצלחה מדהימה.
כשמתכננים מכונית אשר אמורה להיות מכונית יוצאת דופן וכזו אשר ראויה להחליף מכונית בעלת עיצוב ומותג כמו הקונטאש, דרוש הרבה מעבר לעיצוב מעניין וביצועים טובים. בלמבורגיני ידעו שתכנון מכונית כזו דורש משאבים והשקעה אשר לא היו בנמצא בסוף שנות השמונים ולכן המתינו מעט עם תכנונה והשקתה עד אשר חברת קרייזלר תשלים את רכישת השליטה על חברת למבורגיני.
שם הפרויקט החדש היה P132, לימים – דיאבלו. התכנונים לייצורה החלו על הנייר כבר בשנת 1985 תוך תפיסה ראשונית של ייצור מכונית הכביש המהירה ביותר בעולם נכון לאותה תקופה, כלומר, המכונית צריכה להיות בעלת מהירות סופית של 200 מייל לשעה (321 קמ"ש) לפחות.
בהשוואה ללמבורגיני קונטאש, ה- P132 גדולה וכבדה יותר וכמובן מצוידת במנוע גדול יותר בעל כוח רב מקודמתה. המנוע היה למעשה מנוע משופר של הקונטאש, בתצורת V12 בנפח של 5729 סמ"ק, לעומת נפח של 5167 סמ"ק בקונטאש. למנוע הספק של 492 כוחות סוס אשר אכן הביאו את הדיאבלו למהירות סופית של 202 מייל לשעה (325 קמ"ש). לראשונה, ויתרה למבורגיני על הקרבורטורים מתוצרת וובר (Weber) אשר היו בשימוש לאורך כל השנים והשתמשה בהזרקת דלק מתוצרתה.
שלדת הדיאבלו תוכננה מחדש לחלוטין ובסיס הגלגלים היה ארוך מהקונטאש. גוף המכונית עצמו היה בנוי משילוב בין חומרים כגון פח, אלומיניום, קרבון-פייבר וחומרים מרוכבים קלים אחרים.
מכלוליה המכאניים השונים של הדיאבלו היו שונים מהקונטאש אך מיקום תיבת ההילוכים בעלת חמישה הילוכים נשמר והיא מוקמה לפני המנוע. עיצוב הקונטאש הופקד לידיו הנאמנות של מארצ'לו גאנדיני אשר היה צריך לעצב מספר עיצובים שונים עד אשר קיבל את האור הירוק מהנהלת קרייזלר.
לאלו המכירים את עיצוביו של גאנדיני, תיראה הדיאבלו "גאנדינית" לכל דבר. קווים ארוכים המשוכים לאחור, כונסים גדולים בצידי המכונית, עיצוב קווי הדלתות ועוד.. עיצוב זה השיג מקדם גרר של 0.31 אשר היה טוב בהרבה מקודמתה הקונטאש.
למרבה צערו של גאנדיני, אנשי קרייזלר סרבו לאפשר לו לעצב את פנים המכונית אשר עוצב על-ידי אנשי קרייזלר בדטרויט. התוצאה הייתה עיצוב מכונית דו-מושבית בעלת קווים שונים במעט מהקווים האיטלקיים המוכרים.
פרוייקט ה-P132 הושק רשמית בינואר 1990 תחת השם דיאבלו. משמעות השם דיאבלו הינה בין היתר "השטן", אך המשמעות אליה התכוונה למבורגיני בשם זה הייתה אחד משמות פרי הלחימה אשר על שמותיהם נקראו מכוניות קודמות מבית למבורגיני.
המהירות הסופית של 202 מייל לשעה (325 קמ"ש) הייתה המהירות המוצהרת ע"י היצרן-למבורגיני ומעטים בלבד ניסו להוכיח כי אכן הדיאבלו מגיעה למהירות זו. בניסויים לא רשמיים אף הגיעה הדיאבלו למהירות של 210 מייל לשעה (337 קמ"ש).
עם השנים, יצאו לדיאבלו גרסאות כוחניות ומעוצבות כגון ה- SFV, ה VT בעלת הנעה קבועה לארבעת הגלגלים וה-VT Roadster.
