חברת ב.מ.וו. – BMW – Bayerische Motoren Werke, נוסדה בשנת 1911 והתמקדה בעיקר בייצור מנועים לתחום התעופה מאשר מנועים לכלי רכב. למעשה, סמלה הכחול לבן של חברת ב.מ.וו מסמל פרופלור של מטוס. שמה הראשוני של החברה היה Gustav Otto Flugmaschinenfabrik Munchen, בתרגום פשוט, גוסטב אוטו תעשיות אויר מינכן. גוסטב אוטו היה בנו של ממציא האוטו- סייקל המוכר המנוע הבנזין הארבע פעימות.
מסיבות שיווקיות ועסקיות ובשל מלחמת העולם הראשונה שונה שמה של החברה לשמה כפי שהוא מוכר לנו כיום – ב.מ.וו אך בשלב זה רק מנועי החברה שיוצרו לענף התעופה צוידו במנועים מקוררי נוזלים.
עד שנת 1928 היה ייצור הרכב שקול וחברת ב.מ.וו ביססה את מעמדה ושמה כיצרנית אופנועים. בשנה זו רכשה חברת ב.מ.וו את חברת Dixi-Werke שהייתה יצרן מורשה תחת רישיון של ה – Austin Seven הבריטית והחלה בשיווק הרכב תחת המותג ב.מ.וו ולא כ- Dixi .
בשנת 1933 חברת ב.מ.וו צעדה צעד בדרך להכרה בינלאומית כשיצאו עם קו מכוניות בעלות מנועי שישה צילינדרים. נפח המנועים היה 1175 סמ"ק אך במהרה גדל הנפח ל 1500 סמ"ק. ב.מ.וו התעקשו להמשיך לייצר רכבים קטנים, בהמשך לצו התקופה בו יצרני רכב ייצרו רכבים גדולים ומאסיביים. בשנת 1934 דגם ה 315/1 הוצג לקהל הרחב, מצויד אף הוא במנוע בעל שישה צילינדרים בנפח 1475 סמ"ק , בעל הספק של 40 כ"ס ומצויד בשלושה קרבוראטורים.
דגמי ה- 328 הוצגו בשלב מאוחר יותר בשנת 1936. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב.מ.וו התמקדו בייצור מנועי מטוסים ואף ייצרו מנוע סילון בשנת 1943. כמו כן, ייצרו מנוע רדיאלי בעל נפח של 41,800 סמ"ק והספק של 1,800 סמ"ק לשימוש מטוסים. המלחמה והממשל אילצו את ב.מ.וו להגביל את הייצור בשנת 1946 לייצור חקלאי בלבד ולאופנועים.
במהלך שנות החמישים רכשה ב.מ.וו את זכויות הייצור של ה- Isetta Bubble מאיטליה. מצבה הכלכלי של ב.מ.וו היה קשה מתמיד אך היא שרדה הודות להצגת דגמי ה- 1800 בשנת 1963. מנקודה זו ואילך, הצלחה גררה הצלחה.
